Search

?מגמת המוזיקה- במגמת הכחדה. ומה עם העתיד


באחד משדות התעופה נתקלתי בתופעה מעניינת, בה לא פגשתי אפילו אדם אחד בכל שרשרת המזון המקובלת בדרך לטיסה. לא היה מי שישאל אותי אם ארזתי לבד, לא היה מי שביקש ממני לראות דרכון ואפילו שקלתי ברצינות לשבת על המזוודה כשהונחה על המשקל ולו רק בשביל שיגיע אחד מאנשי צוות הקרקע- שאוכל להתווכח קצת עם מישהו-בשר ודם- על תשלום האובר ווייט. לאחר שהשתעשעתי לי קצת עם המכונות, עלתה בי מחשבה. אני בשממה אנושית.

כמו אותו צוות שהיה אמור לקבל את פני, אט אט מוחלפים להם צוותים שלמים ברובוטים. ברור לגמרי- האדם מפתח טכנולוגיה, כזו שאמורה לזרז חישובים ולקצר תהליכים אך בסופו של יום, פעולות רבות שאדם היה עושה בעצמו, מוחלפות ע"י אותה מכונה "טיפשה"- כזו שאט אט מחליפה מקצועות "טיפשים". ברור, הרי היא לא דורשת פנסיה, תנאים סוציאלים, העלאה במשכורת, חופשות לידה, מילואים ועוד כל מיני הצקות אחרות.

ואז חשבתי לי מהו בעצם מקצוע "טיפש"? כזה שהמכונה ה״טיפשה״ תדע לעשות?

זה זרק אותי למקום יותר רלוונטי עבורי- האם ישנם כיום תלמידים שהולכים לבית ספר ואולי לומדים דברים שאוטוטו לא יזדקקו להם? ואז חידדתי לעצמי- הרי התכנים זמינים כיום לכל דורש- ובאופן מידי ולכן -אולי- מה שאמור בית הספר ללמד הוא אופן ההתבוננות וההתמודדות עם התכנים. ואז העמקתי לי עוד- הרי כל שאלה שיש לה תשובה אחת בלבד, אינה מותאמת לצורת ההתמודדות הנדרשת כיום עם המציאות- כי הרי שאלות עם תשובה אחת תפתרנה מהר יותר ויעיל יותר ע"י קופסת הפח הטיפשה. כלומר, יתכן שאלפי מוחות, ששוקדים כיום ללמוד למבחן בו יענו נכונה על התשובה הנכספת, בעצם לא לומדים את הדבר הנכון- אותו הדבר שבעוד 20 שנה יזדקקו לו בכדי להשאר במעגלי העבודה??


ואז חזרתי לי למציאות שלי, בה מגמות המוזיקה נסגרות השכם וערב, מציאות בה כל מקצוע אחר "חשוב" בעל תשובה אחת נכספת, דורס באלגנטיות פעילויות של מגמת המוזיקה-

מין פרדוקס מוזר, כי הרי מה מלמדת מגמת המוזיקה את החבר בה?

מהיום הראשון של המוזיקאי, נדרשת ממנו חריצות והתמדה בכדי להיות קיים. נדרשת יצירתיות כחלק בלתי נפרד מהפעילות היומיומית. נדרשת יכולת עבודה בקבוצה, תוך כדי שיוף ושמירת הייחודיות האינדיבידואלית. נדרשת מידה רבה של צניעות וכבוד לאחר, לעיתים רבות -ככל שיהיו גדולים יותר כך יעצימו את כולם. היזמים שבחבורה, המשקיענים, בעלי החשיבה הייחודית, יזכו מהר מאוד להכרת הסביבה.

לפני כל מופע, קונצרט, מוצבים אתגרים הדורשים היערכויות לוגיסטיות רבות בהן כולם חייבים לקחת חלק; החל מבניית הקונספטים ,המחוייבות ההדדית, החזרות המרובות ועד סחיבת הציוד. כל אתגר כזה תומן בחובו התרגשות גדולה לקראת, סיפוק בלתי נתפס אחרי וחוויה כמעט היפנוטית תוך כדי( המופע )- כלומר התמורה לעבודה מיידית ואינה נמדדת כלל בערכים כספיים. מגמת המוזיקה מביאה איתה נחמה אנושית ותעסוקה בה אדם מחוייב לפגוש אדם- היא מאלצת את התלמידים (אט אט אילוץ זה הופך לרצונם החפשי) לפגוש את חבריהם - במובן הפיזי ובטח שבטח שלא במובן הפיזי.

שלא לדבר על בניית חברה הצורכת והמייצרת תרבות, חברה ערכית, מוסרית, חברה חושבת, ביקורתית ומתפתחת וכו וכו וכו .


פתאום חשבתי לי, שהרי מגמת המוזיקה היא אחת ממגמות העתיד. היא נותנת ארגז כלים, שבזכותו יוכל אותו תלמיד, גם אם לא יעסוק כלל במוזיקה, לעמוד מול מציאות מורכבת, מול אתגרים רבים, מול חברה מתוחכמת,יוכל לעמוד ממול, להתמודד,לקבל החלטות, להתאים עצמו, להיות יצירתי, אידיוידואל בתוך הסביבה, ליזום, לדחוף, לסנן רעשי רקע מיותרים ולסלול עבור עצמו את המסלול הנכון לו- מסלול כזה ששום רובוט לא יוכל לעשות- אותו מקום שבו אין תשובה בינארית.


אני מניח שיהיו רבים שהחשיבה על מגמת מוזיקה כשוות ערך למקצועות אחרים נחשבים, תהיה קשה- זה בסדר. גם פעם היינו הולכים לחנויות דיסקים, מאזינים בשקיקה בפינות ההשמעה, קונים אלבום, מתרגשים מקילוף הניילון ומהחוברת בפנים וצורכים מתעשיית הדיסקים העצומה עד שהאמפריות האלו...נמחקו כלא היו.

חישבו שאולי היום יש מקצועות שככ קשה להתקבל ללימודים אליהם היום, מקצועות שנחשבים ליציבים כלכלית, לכאלו הנותנים ״מעמד״ - כמה כאלו -אולי- לא יהיו רלוונטים כלל בעוד 20-25 שנים - כשהתלמידים של היום יהיו בני 35-45, באמצע החיים....


נק' למחשבה .

  • w-facebook
  • White YouTube Icon

David Sofer - conductor  pianist